החלטה בתיק בג"ץ 5364/04

1.        לפני בקשה לפסיקת הוצאות כנגד המשיבים מס' 1-3. עניינו של ההליך שבכותרת במפגעי אתר הפסולת רמת חובב, בטיפול בהם, וביידוע הציבור אודות השפעתם על האוכלוסיה המתגוררת בסמוך לאתר. העתירה הוגשה ביום 8.6.04, וביום 8.7.04 פורסם סקר אפידמיולוגי, כמבוקש בעתירה. בהמשך, ניתנה למשיבים ארכה בת 90 יום על מנת לגבש תוכנית חרום לטיפול במפגעי רמת חובב. משלא עמדו המשיבים במועדים בעניין זה, הוארך המועד, בהחלטה מיום 10.2.05, תוך קביעה כי האיחור יילקח בחשבון בעת בדיקת שאלת ההוצאות. בהמשך הוטלה על העותרת הגשת עתירה מתוקנת לאחר הגשת דו"ח צוות ההיגוי, ואולם בשלב זה ביקשה העותרת כי העתירה תימחק, וזאת מאחר ומקורות העותרת יבשו, ושוב אינה יכולה לשאת בעלויות העתירה. העתירה נמחקה בהחלטה מיום 27.9.05, ונתבקשו עמדות הצדדים לעניין ההוצאות.

2.        העותרת טענה כי העתירה מוצדקת, שכן היא נגעה לבריאות ושלום הציבור. העתירה הוגשה בלא שיהוי כלשהו, ולאחר שמיצתה את ההליכים. חלקים ניכרים מן העתירה התקבלו בעקבות הגשתה. כך לגבי פרסום הסקר האפדימיולוגי כחודש לאחר הגשת העתירה וכשנתיים לאחר סיום עריכתו, וכך לגבי יישום מסקנות הסקר והקמת צוות היגוי. משכך, העתירה הצדיקה את עצמה, הגשתה הביאה לקבלת חלק מן הסעדים המבוקשים, ויש לחייב את המשיבים בעלויותיה. כמו כן, התנהלותם של המשיבים, אשר כללה הגשת הודעות באיחור רב, מצדיקה פסיקת הוצאות לחובתם.

3.        המשיבים טענו כי עניינה העיקרי והמקורי של העתירה נגע לפרסום הסקר האפידמיולוגי, אשר היה מתפרסם בכל אופן, ומכל מקום התפרסם זמן קצר לאחר הגשת העתירה כך שהעתירה התייתרה כבר במועד הדיון הראשון שהיה קבוע בעניינה. נטען כי גם תוכנית הפעולה נדונה, הוכנה והתבצעה עוד לפני הגשת העתירה. עוד נטען, כי בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתנהלת עתירה מנהלית שעוסקת בנושא דנן, ומשכך אין צורך בניהול מקביל של העתירה. המשיבים מתנגדים לטענות לפיהן מיאנו לפרסם את הסקר עד להגשת העתירה והעתירה היא שגרמה לפרסום. המשיבים פרטו את אופן ההתקדמות בעניינו של הסקר וטענו כי גרסתו הסופית נחתמה רק ביום 29.6.04, ימים ספורים לפני פרסומו בפועל. לפיכך, לא העתירה היא שהביאה לפרסומו, אלא השלמתו במנותק ממנה. כך נטען גם לגבי תוכנית החירום, אשר הוכנה חודשים ארוכים טרם הגשת העתירה. לפיכך טענו המשיבים כי אין מקום לפסיקת הוצאות לחובתם. 

4.        מבחינת הבקשה והתגובה לה עולה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם המשיבים טוענים כי כל הפעולות הנחוצות כבר בוצעו טרם הגשת העתירה. עם זאת, נראה כי הגשת העתירה הביאה, למצער, לזירוז הטיפול בעניין. גם אם מקובלת טענת המשיבים לפיה דחיית הפרסום של הסקר נבעה מצרכים "אובייקטיביים" ולאחר שנים של טיפול, הרי שברי מן העתירה כי הסקר עצמו הושלם עוד בשנת 2003 וחלקים ממנו "דלפו" לציבור. במצב דברים זה, ונוכח מהות העניין, מן הדין היה כי תיקונים שהיו צריכים להיעשות יעשו במהרה והסקר עצמו יפורסם, או לפחות חלקים ממנו. העותרים שבו ופנו טרם הגשת העתירה לעניין זה למשיבים 3-1, אולם נענו כי הסקר טרם פורסם. בנסיבות אלה, ונוכח מהות העניין, נראה כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת וכי הגשת העתירה היא שהביאה לפרסום הסקר בעת בה הוא פורסם. בנוסף, בחינת ההחלטות שניתנו בתיק מלמדת כי בניגוד לטענת המשיבים, אין מדובר בעתירה אשר הייתה מיותרת מעת הגשתה, אלא שעם התקדמות הדיונים התקדם הטיפול בבעיה, ולפיכך התייתרו חלקים שונים מן העתירה. בנוסף, התנהלותם של המשיבים בתיק, אשר הוזכרה כאמור בהחלטה מיום 10.2.05, צריכה להילקח גם היא בחשבון בהליך זה.

5.        לאור כל האמור מצאתי לנכון לפסוק הוצאות, ולו חלקיות, בגין הצורך בהגשת העתירה ובגין התנהלות המשיבים. לפיכך, המשיבים ישאו בשכר טרחת העותרת בסך 20,000 ש"ח. סכום זה ישא הפרישי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א בכסלו התשס"ו (22.12.2005).

                                                             יגאל  מרזל, שופט

                                                                      ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: